יום ראשון, 15 דצמבר 2019

הריון של מושגים

בהריון לא רק הבטן מתרחבת – גם עולם המושגים תופח ומושגים תמימים כמו מלפפון חמוץ מקבלים משמעות חדשה. אתם מוזמנים להתחיל לשנן

 

אולטרסאונד- בכל מעקב הריון כיום מתבצעות מספר סריקות אולטרסאונד.

המאפשרות זיהוי קיומו של הריון ,קביעת גילו המדויק של העובר ומעקב אחר קצב צמיחתו.

מכשיר האולטרסאונד שולח גלי קול וקולטם בחזרה.

גלי הקול אשר נשלחים ממנו חודרים דרך עור הבטן ודרך שאר הרקמות.

גלי הקול המוחזרים מעובדים על ידי המחשב ולאחר מכן מוצגים על המסך.

ניתן לראות איברים בתנועה , כגון לב פועם, ואת זרימת הדם הכלי הדם .

הסיקות ניתנות לביצוע על הבטן האשה או דרך הנרתיק.

במכשיר האולטר סאונד מסתייעים גם בעת ביצוע התערבויות שונות בהריון.

 

אנמיה – תופעה מאוד שכיחה בהריון, הנגרמת בעיקר בשל מהילת כדוריות הדם בנפח המוגדל של נוזלי הדם.

במהלך ההריון עולה כמות הדם בכ- 50%.

האנימה מתבטאת בעיקר בחולשה , סחרחורות ועייפות. הטיפול באנמיה הוא בעזרת אכילת מוצרים עשירים בברזל , ויטמין B12 או חומצה פולית.

 

בדיקות גנטיות- מטרתן של בדיקות סקר גנטיות היא לאתר את אותם אנשים שהינם נשאים סמויים של מחלות.

בדיקות הסקר מתבצעות בן בבדיקת דם.

בדיקות אלו מיועדות לזוגות המתכננים הריון, אולם גם את ההריון כבר החל, עדיין ניתן לבצע את הבדיקות.

באמצעות בדיקה של תכונותיהם הגנטיות של ההורים, ניתן לברר בסבירות גבוהה מהם סיכוייו של תינוק לחלות במחלות אלו.

הרלוונטיות של כל אחת מהבדיקות המוצעות תלויה במוצא ההורים.

שתי הבדיקות המומלצות לכלהזוגות הינן :סיסטק פיברוזיס וה-X השביר .

בנוסף , בדיקת הטיי-זקס נערכת לכל הזוגות דרך משרד הבריאות.

 

בחילות -בחילות או הקאות בזמן הריון הן תופעה נפוצה אצל נשים רבות, והיא בהחלט אחת המטרידות שבהן.

ברוב המקרים יופיעו בחילות והקאות בעיקר בשעות הבוקר.

לרוב נעלמות הבחילות עד שבוע 14.

מספר דברים שאותם תוכלי לעשות על מנת להקל ולטפל בבעיית בחילות והקאות בזמן הריון:

שתיה מרובה, ארוחות תכופות וקטנות , לימון , זנגוויל, שקדים טריים,פרמין במרשם רופא.

 

בצקת- נפיחות שמופיעה בהריון ברגליים , בקרסוליים ולעיתים גם בידיים.

הבצקת מופיעה בעיקר בחודשי ההריון האחרונים ונעלמת כמעט תמיד אחרי ההריון,לאחר שהגוף נפטר מכל עודפי הנוזלים שאגר בזמן ההריון.

הבעיה נובעת משילוב בין הצטברות נוזלים בגוף והאטה שלמחזור הדם.

רצוי להרבות בשתיה , להימנע מעמידה או מישיבה ממושכת ומלבישת בגדים הדוקים.

מומלץ לנוח כשהרגליים למעלה כמה פעמים ביום.

 

ברקסטון היקס –צירי ברקסטון היקס הם צירים מדומים המכינים את הרחם לקראת העבודה המאומצת בלידה .

צירים אלה אינם סדירים, בעלי עוצמה נמוכה וגורמים לרחם להתקשות אך אינם משפיעים על צוואר הרחם , ובדרך כלל אינם מלווים בכאב.

צירי ברקסטון היקס מתרחשים לרוב אחרי פעילות מאומצת ובשעת מנוחה הם חולפים. מדובר בפעילות של טרום לידה שגורמת לצוואר הרחם להתרכך.

 

דימום הריוני- העלמות הווסת הוא הסימן השכיח ביותר להריון , אולם ישנן נשים שאצלן ה"ווסת" ממשיכה להופיע חודשיים – שלושה בתוך תקופת ההריון, ואילו אצל בודדות היא ממשיכה אף לאורך כל תקופת ההריון.

דימומים אלו בתחילת הריון יכולים להיות חלק ממצב פיזיולוגי נורמלי, אך היות שהם יכולים לשקף גם מצבים בעיתיים, כמו הפלה, הריון חוץ רחמי, או מחלה בצוואר הרחם, יש לפנות מיד לרופא בהופעת דמם מכל  סוג שהוא.

 

דליות- לעתים הדליות נוצרות בשל תורשה ולעתים משום שההורמונים של ההריון מרככים את שסתומי הוורידים וגורמים לכלי הדם להתרחב.

במהלך השליש השני להריון הוורידים ברגליים די בולטים ויכולת להופיע גם דליות.

מומלץ לא לעמוד זמן רב על הרגליים ולשכב כשהרגליים מורמות גבוה יותר מאשר אגן הירכיים , כדי שהדם יזרום בקלות בחזרה אל הלב.

 

חומצה פולית- מחקרים קליניים נרחבים ומבוססים הוכיחו באופן חד משמעי כי חומצה פולית מונעת מומים מולדים במערכת העצבים המרכזית של העובר וכן מומים מולדים אחרים.

התהוות מומים אלו מתרחשת כבר בתחילת ההריון , לכן יש חשיבות לנטילת החומצה הפולית דווקא בתקופה זו וגם לפני הכניסה להריון

לנשים הרות מומלץ ליטול חומצה פולית בכמות של 0.8-0.4 מ"ג ביום.

 

טחורים- הופעה של טחורים או החמרה של טחורים קיימים שכיחה בהריון .

יש לדאוג ליציאות רכות ולמנוע עצירות , כיוון שאחד הגורמים העיקריים להיווצרות הטחורים הם קשיי יציאה ועצירות .

מזון עשיר בסיבים ושתייה מרובה הם עשויים למנוע את התופעה .

אם אמצעים אלה אינם מספיקים יש להוסיף עליהם משחות לטיפול חיצוני.

חיזוק שרירי רצפת האגן יעזור לתהליך הלידה וימנע הופעת טחורים ובריחת שתן גם בעתיד.

 

יחסי מין-ן קיום יחסי מין מותר במהלך כל ההריון פרט למקרים חריגים , שבהם יש להיוועץ ברופא: ירידת מים, דימום נרתיקי , כאבים בנרתיק או בבטן , אם נקבעה אבחנה של שליית פתח , צירים מוקדמים.

לעיתים האישה חשה באי נוחות בעת קיום יחסי מין , לעיתים נגרם הדבר מכובד משקלו של הגבר , מה שניתן לפתור על ידי שינוי התנוחה.

כמו כן סיכוך הנרתיק בקרם או בג'ל , המיועדים למטרה זו, עשוי אף הוא להקל על חוסר הנוחות.

 

כאבי שיניים-  בעקבות השינויים ההורמונליים שבהריון , פעמים רבות יש דלקת חניכיים ולכן במצב זה מומלץ לגשת לטיפול אצל שיננית .

כמו כן , הקאות רבות מעלות את רמת החומציות בפה העלולה לגרום נזק לשיניים.

בטיפול שיניים במהלך ההריון מבוצעת הרדמה מקומית בעזרת חומרי הרדמה רגילים המקובלים בכל טיפול שיניים סטנדרטי.

בנוסף , ניתן לבצע צילומי רנטגן נחוצים.

בצילום שיניים הקרינה היא מזערית , ואם מכסים את גוף האישה ההרה בסינר עופרת, אין כל חשש שייגרם נזק לעובר.

 

 לחץ דם- כ- 8% מהנשים שייכנסו להריון , יפתחו במהלכו יותר לחץ דם.

המחלה כרוכה בשיעור גבוה של תמותה ותחלואה בקרב האמהות ושיעור גבוה של תמותה ותחלואה של עוברים וילודים.

בעיקר על רקע של לידה מוקדמת והאטה בגדילה תוך רחמית של העובר.

רוב מקרי התחלואה והתמותה מתרחשים בעקבות רעלת הריון.

עלייה בלחץ  הדם הוא אחד מסממני רעלת הריון.

יותר לחץ דם מתרחש לאחר השבוע ה-20 להריון.

סיבוכי יתר לחץ דם בהריון מדורגים במקום השלישי בסיבות למות האם כתוצאה מהריונה.

 

מי שפיר- מי השפיר ממלאים את שק השפיר, שבתוכו חי וגדל העובר, ומאפשרים לעובר לנוע בחופשיות

. כמו כן הם מגנים עליו מפני חבלות ושומרים על חום גופו.

מלבדם ניתן למצוא בנוזל חלבונים, סוכרים,ומלחים,בדומה למצוי בדם האם.

תרומת העובר למי שפיר היא שתן תאים הנושרים מגופו , שומנים הנפלטים מראותיו, שערות ולעיתים אף צואה .

העובר שותה את מי השפיר וכן "נושם" אותם אל תוך ריאותיו.

מי השפיר חשובים להתפתחותו התקינה של העובר והקטנת נפחם או הגדלתם מעידים על בעיה כלשהי ועלולים , כשלעצמם, לגרום לבעיות במהלך הלידה.

 

 סוכרת הריונית- סוכרת הריונית היא תופעה שכיחה יחסית , וסובלות ממנה כ 5% מהנשים במהלך ההריון.

לרוב , עם סיום ההריון, הסוכרת נעלמת.

הסיכונים הכרוכים במצב הנובעים  ברובם מהמשקל הגדול של העובר, המגיע לעיתים ליותר מ-4" ק"ג , עלולים להקשות על הלידה וגינאלית.

סוכרת הריונית מתגלה בדרך  בדרך כלל על ידי בדיקת העמסת סוכר במידה שהתוצאה של בדיקה זו יוצאת חריגה , מבצעים בדיקה נוספת אשר רק לאחריה ניתן לאבחן האם קיימת סוכרת הריונית.

בסוכרת קלה ניתן לטפל באמצעות דיאה , הדרכה ופעילות גופנית.

 

סיסי שליה- בדיקה שמתבצעת בין השבוע ה – 10 לשבוע ה- 12 להריון.

מקובל לערוך את בדיקת סיסי השליה רק כאשר הסיכון לבעיה גבוה, כמו אצל נשים מעל גיל 40 או כאשר מתקבלת שקיפות עורפית לא תקינה.

בבדיקה זו ניתן לבצע את כל הבדיקות המתבצעות במי שפיר, פרט לבדיקות החלבון  העוברי.

היתרון של בדיקת זו היא שהתשובה  מתקבלת בשלב מוקדם של ההריון , שבו עדיין ניתן לסיים את ההריון בגרידה, אם העובר נמצא פגוע .

הסיכון להפלה  כתוצאה מהבדיקה עצמה ה1-2  אחוזים

 

סקר ביוכימי (חלבון עוברי) -בבדיקה זו נקבע  הסיכון לתסמונת דאון על ידי שקלול גיל ושלושה מרכיבים בדם האשה מופרשים בזמן הריון .

הבדיקה נערכת בשבועות 16-20 (בדרך כלל בשבוע 17 ) להריון.

בתוצאות בדיקה זו פועל הכלל של 1:380 לפיו, נשים בעלות סיכון זה או גבוה ממנו יזכו לבדיקת דיקור מי שפיר על חשבון קופת החולים.

בדיקת הסקר של התבחין המשולש מאפשרות זיהוי של כ- 60%-70% ממקרי תסמונת דאון.

 

עצירות- תופעת העצירות מוכרת לרבות מהנשים בהריון.

סיבתה העקרית היא ירידה בתנועתיות של השריר החלק שבמעיים.

בהשפעת הורמון הפרוגסטרון, הנמצא ברמה גבוהה, המזון שוהה זמן רב יותר ומשך עיכולו מתארך, ועל כן יותר מים נספגים ממנו והעצירות כמעט בלתי נמנעת .

הפתרונות המוצעים לכך הם : שתייה מרובה , אכילה של מנות קטנות בתדירות גבוהה מהרגיל , שילוב של פירות, ירקות ומזון גס , כגון גרעיני חיטה מלאים להאצת פעולות המעיים, צריכת סיבים תזונתיים. לפעמים נגרמת עצירות בגלל תכשירי הברזל שניתנים לנשים הרות.

 

פיגמנטציה פיגמנטציית יתר (התכהות)- מופיעה אצל90% מהנשים בהריון.

לרוב היא בולטת יותר בפטמות , בבית השחי ובאברי במין החיצוניים.

בנוסף מופיע פס לאורך מרכז הבטן , שמכונה "הפס השחור "  שומות קיימות ונמשים יתכהו אף הם . יותר ממחצית הנשים מפתחות "מסיכת הריון" או מלאזמה

מדובר בכתמים כהים על הלחיים, המצח והסנטר. מומלץ לכל הנשים בהריון להשתמש באופן קבוע במסנן קרינה בעל מקדם הגנה גבוה. מלאזמה הקשורה להריון מתבהרת בדרך כלל תוך מספר חודשים לאחר הלידה.

 

פעילות גופנית- הריון הוא לא מחלה.

אפשר ואף רצוי להמשיך באורך חיים רגיל , אלא  אם ישנה הנחיה רפואית אחרת ,עם זאת , זה בהחלט לא הזמן לאתגרים פיזיים חדשים ולא כדאי לעסוק בספורט תחרותי , המחייב מאמץ יתר.

ניתן להמשיך ולבצע פעילות גופנית ברמה קלה עד בינונית , בבגדים נוחים ותוך שמירה על הפסקות מרובות ושתייה . את הפעילות רצוי לבצע בדופק עד 140 .

חשוב להתאמן בעצימות נמוכה , ללא ריצה וקפיצות בגלל ירידה בחמצון.

כדאי לוותר על משחקי כדור ועל פעיליות דומות שעלולות לגרום לאיבוד שיווי משקל .

בפעילות עצמה חשוב לחזק את שרירי רצפת האגן ואת שרירי הבטן, בעיקר הרוחביים.

 

צרבת- צרבת היא אחד מהסימנים  הבולטים להריון בשליש השלישי.

הרפיה של הסוגר השרירי המצוי בין צינור הבליעה, ובין הקיבה מאפשרת לחומצות אשר נמצאות בקיבה לחדור אל צינור הבליעה, לגרות אותו בחומציותן ולגרום לתחושה של צריבה וכאב בבית החזה הקדמי.

רצוי להימנע מלחץ על הבטן בעיקר מחזיות או מבגדים לוחצים, כדאי לישון שהראש מוגבה בצורה ניכרת מעל הגוף , לאכול ארוחות קטנות ותכופות , להימנע מקיבה מלאה מדי ומאכילת מזון מטוגן או מתובל, משתיית אלכוהול.

 

קורס הכנה ללידה- מומלץ לבחור קורס מעמיק ומפורט המכין ללידה טבעית וגם ללידה "רגילה" עם משככי כאבים.

חשוב שהקורס יכין גם להנקה ולהורות.

את הקורס מומלץ להתחיל הכי מוקדם בשבוע 25 והכי מאוחר בשבוע 34 , כשמדובר בקורס באורך מלא עם שישה מפגשים מומלץ להירשם לקורס כחודש וחצי לפני תחילתו.

 

רחם- הרחם הינו אבר שרירי בצורת אגס או חציל הממוקם באגן האישה.

בקצה אחד הוא מחובר לחצוצרות ובקצה השני נמצא צוואר הרחם שממוקם בנרתיק.

במהלך כל ההריון העובר מתפתח  בתוך הרחם שגדל ונמתח על מנת לאפשר לעובר לגדול.

ביום הלידה , הצירים והתכווצויות הרחם פותחים ומוחקים את צוואר הרחם ודוחפים את העובר החוצה דרך תעלת הלידה.

 

שליה- אבר המתפתח בתוך הרחם בעת הריון , ובאמצעותו , דרך חבל הטבור, מחובר העובר אל דופן הרחם.

תפקיד השליה הוא לספק לעובר מזון וחמצן ולסלק ממנו את חומרי הפסולת .

הדבר מתאפשר בגלל הקרבה בין מערכת  הדם של האם  לזו של העובר בתוך השליה.

השליה מתפקדת גם כבלוטה המפרישה הורמונים המווסתים את ההריון .

התנתקות השליה מן הרחם היא השלב הסופי של הלידה.

 

שמן שקדים- בתקופת ההריון רצוי לצמצם את השימוש למספר שמנים מועדפים , המותרים בהריון.

זאת משום שהשמנים חודרים למחזור הדם ומשם לשליה.

שמני בסיס מותרים : שמן שקדים,שמן נבט חיטה או שמן קלנדולה, השמנים עשירים בויטמינים (A,C,E) ומעולים להזנת  העור .

משמשים בשמני  בסיס בתערובות המיועדות להזנת עור יבש  ומתוח (בטן הריונית), לטיפול בסימני מתיחה או עור  מגורה ומגרד , לעיסוי פרינאום( על מנת למנוע חתך חיץ בלידה) והרגעה כללית .

כמו כן מומלץ להביא בקבוק סגור של שמן שקדים לחדר הלידה. מיילדות רבות מעניקות עיסוי לפירנאום במהלך הלידה.

 

שקיפות עורפית- בדיקה לגילוי תסמונת דאון המוגדרת כבדיקת סקר הנותנת ניבוי סטטיסטי .

הבדיקה נערכת בשליש הראשון בין  שבועות 11-14 , כאשר אורך העובר הוא בטווח שבין 40 ל . הבדיקה כוללת הן בדיקת דם האם לגילוי סימנים ביוכימיים בדם האמהי והן סריקת אולטרסאונד של עורף העובר ,המודדת את "שקיפות  העורפית"

 

תנועות עובר- בין השבועות 16-20 ניתן להתחיל לחוש את תנועות העובר .

משבוע 25 קיימת משמעות קלינית לתנועות העובר.

מומלץ לבצע ספירת תנועות שלוש פעמים ביום לאחר הארוחות במשך כחצי שעה לפחות , חמש תנועות בשעה .

בשליש אחרון של ההריון ישנה הפחתה "נורמלית" בתנועות.

הדפס
תגובות פייסבוק

תגובות