יום שני, 22 יולי 2019

מתי יהיו הילדים עצמאיים ?

מתי יהיו הילדים עצמאיים ?

מאת : "דרך המילים" אורלי נעמה אלקריב

אחד ממאפייני שיחות הורים הוא העיסוק במשאלה שהילדים יהיו עצמאיים, יעשו דברים לבד ויתנו להורים יותר חופש וזמן פנוי.
אבל, לפעמים שוכחים שהעצמאות הפיזית והמעשית כרוכה גם בעצמאות מחשבתית ורגשית. ועובדה זו לא תמיד נוחה כל כך להורים.

עצמאות מחשבתית של הילד משמעה בין היתר נקיטת עמדות שונות וגם הפוכות משל ההורים. עצמאות מחשבתית היא גם הפגנת רצונות חדשים,לא מוכרים להורים, כאלה שמצביעים על הפיכתו של הילד ליישות עצמאית, נפרדת מההורים. ישנם הורים שמתקשים לתת לילד אפשרות להתפתח כישות עצמאית בשל הרצון לשלוט בילד ומתוך תפיסת העולם שלפיה רק ההורים כמבוגרים יודעים מה נכון ומה מתאים לילד.

הורים אחרים מונעים עצמאות מילדם בשל ההזדהות הטוטאלית שלהם איתו ולכן, מניעת פעילות עצמאית, כאילו חוסכת מהילד כשלונות וטעויות שבהכרח גורמים לו לעצב וכעס. הורים אחרים מתקשים לשחרר את אחיזתם בילד בשל ההנחה שנתינת אמון בילד ובשיקול דעתו מתקשרת לרגשי האשם שהם חשים על כך שאינם נמצאים איתו מספיק. לכן,בזמן המועט שהם נמצאים איתו הם מעדיפים לעשות הכל בשבילו.

חיים עמית ,פסיכולוג חינוכי ומטפל משפחתי אומר שתפקיד הורים הוא ללמד את הילד ולאפשר לו לעשות בעצמו כל מה שהוא מסוגל לעשות ולא להתנדב ולבצע בשבילו דברים שלהורים נראים קשים מידי בשבילו.
אבל איך ידעו ההורים אם המשימות שהילד רוצה לעשות או מה שהם מטילים עליו לבצע- מתאימות לגילו?

התשובה היא, על פי היכרות ההורה את ילדו והערכתו לגבי היכולת שלו לעמוד במילוי המשימות.

למשל: ילד שמתעקש להכין כריך לבית הספר לבדו ורק בבוקר. ההורה יודע שבבוקר קשה לו להתארגן והוא מתקשה להתעורר. ההורה גם יודע שהילד מתקשה כל פעם לבחור את סוג הלחם ואת סוג המילוי שבכריך.
לכן, במקרה זה החינוך לעצמאות יהיה הדרגתי ויותנה בהכנת הכריך בערב לפני השינה. או, בהסכמה בכתב לגבי סוג הלחם ותוכן הכריך בערב גם כן.

חשוב להקנות לילד יכולת להיות עצמאי כדי לחזק את האמון שלו בכוחותיו,להגביר את הביטחון העצמי שלו ובעקבות כך לפתח את תחושת הערך העצמי שלו.
ילד שנמנעת ממנו האפשרות להיות עצמאי עלול לגדול ולהפוך לבוגר חלש ובעל ערך עצמי נמוך שמתקשה מאד להתמודד עם קשיים ובעיות שהעולם מזמן לו. הוא יפתח אי אמון ביכולות שלו וימהר לבקש עזרה,כי זה מה שעשה בילדותו. הוא גם יצפה שיעזרו לו ויחלצו אותו מכל בעיה,שהרי זה מה שעשו הוריו בילדותו. ילדים כאלה עלולים להפוך תלותיים בחבריהם ולהפוך לנגררים. אלה שנמצאים תמיד בסוף החבורה ועושים מה שכולם עושים.

לסיכום, הדרך המומלצת תמיד היא דרך הביניים, שביל הזהב מה שנקרא-לעזור לילדים לפתח אישיות עצמאית ובעלת יכולות להתמודד עם מצבים שונים. מצד שני לדעת לכוון אותם וללמד אותם על סכנות ומצבים בעייתיים, בהנחה שהם יפנימו וידעו להשתמש בעצות אלו בהמשך חייהם.

הדפס
תגובות פייסבוק

תגובות