יום שני, 22 יולי 2019

הפיקו מהאפיקומן: על תסכולים של ילדים בליל הסדר ובכלל

הפיקו מהאפיקומן: על תסכולים של ילדים בליל הסדר ובכלל
מאת רקפת דייג –  הנחייה אישית להורים עפ"י שיטת אדלר
אתם מכירים את הזמן הזה, אחרי שסיימתם לקרוא את ההגדה, הבטן מלאה וכל מה שבא לכם זה ללכת לישון?

זה הרגע המתוק לפני סרט המתח שנקרא "האפיקומן".

לכאורה, זה אמור להיות משחק ילדים משעשע. אך במציאות זו "מלחמת עולם". התחרות על מציאת האפיקומן תמיד נגמרת בבכי של ילד קטן… ומי רוצה ילד קטן ובוכה כשכל מה שבא לו זה ללכת לישון?!

טוב אז… אשמח לשתף אתכם על הדרך הייחודית שבה ניסיתי למזער נזקים:

נסיון א'– לשים חתיכות מצה מוחבאות מראש במקום שקל למצוא לכל הילדים  ולאחר שכל הילדים מצאו את חתיכות המצה שלהם הם זוכים בפרס לכל אחד.
תוצאות ניסוי א': חולצה קרועה וילדים צורחים. אתם בטח רוצים להבין איך זה קרה ? הרי לכאורה סגרתי את כל הקצוות: כולם מקבלים, עבודה קבוצתית. מה השתבש? הילדים נלחמו מי ימצא ראשון את המצה.

לאחר ניתוח מעמיק עברתי לנסיון ב': כל ילד מחפש בתורו.
תוצאות ניסוי ב' : "זה לא פיייייייר!!! למה אני מחפש אחרון??"
בכי.

נסיון ג': הגרלה לגבי תורות החיפוש.
תוצאות ניסוי ג': הילדים מצאו מצות וקיבלו כסף, אך היו משועממים. מסקנה: יותר קל לתת לילדים כסף בלי כל הסאגה הזאת…

מהו הלקח? במשחק יש מתח, מפסידים ומנצחים. לילדנו קשה להתמודד עם ההפסד והתסכול שבא בעקבותיו ולכן ניסיתי לייצר מציאות ללא הפסד וכך למנוע מילדיי תסכול  ו….. שיהיה לי מספיק שקט באוזניים כדי לשמוע את כפתור מכנסיי נפתח.

כהורים, עלינו לבחור: מה חשוב לנו? שקט או בכי? ילדים מתוסכלים בוכים כי זה טבעי. כולנו רוצים לבכות במצבי תסכול.
אנחנו לא יכולים למנוע תסכול, אך מתפקידנו ללמד אותם להתמודד עם מציאות מתסכלת. לדוגמא : הפסד במציאת האפיקומן.

איך עושים את זה? בחיי היום יום יש הרבה סיטואציות של תסכול. האתגר שלנו הוא לראות במצבים אלה הכנה לקרב החיים. לא לפתור את הסיטואציה, אלא לתת לילד לחוות את הרגש הלא נעים ובמשך הזמן לאפשר לו ללמוד שלא כל תסכול הוא הרסני לתחושת הערך שלו.

להסתכל על סיטואציות כפי שהן – בעיות שיש לפתור.

אנחנו כהורים, יכולים למקד את הילד בבעיה ולאפשר לו למצוא את הדרך הייחודית שלו לפתרון הבעיה . לשקף מגוון אפשרויות בחירה כשהמטרה ברורה.
לכן, אם לא תרגלתם "מצבי תסכול" לפסח הקרוב , אל תשלחו את ילדכם לקרב כאשר לא עשה אימונים, כי בסופו של דבר זה ייגמר בכאב.
כדי לבחון אם עשיתם עבודה טובה והכשרתם את ילדכם להתמודדות , יש לכם שנה שלמה עד לפסח הבא להכין אותם לקרב.

במה אתם בוחרים השנה? האם לא הגיע הזמן שנצא מעבדות לחרות?

חג פסח אביבי נעים וטעים!

בברכה : רקפת דייג

הנחייה אישית להורים ע"פ  אדלר

הדפס
תגובות פייסבוק

תגובות