יום שישי, 29 אוגוסט 2025

שיפור הקואורדינציה

מהי קואורדינציה ?

מאת:שרי ניר
מאבחנת ומטפלת מוסמכת בשיטת ורדי

מהי קואורדינציה? מימוש וכיצד הפכה למילה ארוכה יותר מסך האותיות שלה ובעלת משמעות גדולה, בחיינו כמשפחה.
קואורדינציה זו שפה תנועתית , שיש בה מגוון מיומנויות והיא חלק בלתי נפרד מהתקשורת שלנו בכל רגע נתון במרחב הסובב אותנו קואורדינציה טובה היא איכות חיים,
אם נעלה את רמת המודעות לחשיבותה, נוכל לשפר את הטעון תיקון ובוודאי לייצר רמה גבוהה יותר של הקיים.
מי מאיתנו ההורים לא ירצה להעניק לילדיו את האפשרות למצות את הפוטנציאל המוטורי הטמון בו, לאפשר לו להתקדם ללא פחד, להקנות לו מודעות ובטחון ביכולותיו הפיזיות, הרגשיות והקוגנטיביות ולאפשר לו ולנו התמודדות קלה במהלך היום .
שנותיו הראשונות של הילד מהוות בסיס להתפתחותו ומשפיעות על איכות חייו כאדם בוגר, אך קואורדינציה תקינה מחייבת תחזוקה ורענון , בכל גיל .
כמו בכל שלבי ההתפתחות השונים למה שאנו רוכשים מבחינה מוטורית השפעה ישירה על תפקוד המוח ולא היינו רוצים לחשוב כי החל משלב מסוים בחיים, קיבענו מצב ואיתו נמשיך הלאה , "נסתדר" .

בהתפתחות מוטורית תקינה, כל שלב בהתפתחות מוביל לשלב שבא אחריו, שלב שלא מוצה יקשה על ביצוע שלבים מתקדמים יותר או ישבש אותם, ויצור פער התפתחותי.

המערכת התנועתית והמערכת התחושתית , הן שתי מערכות המשפיעות זו על זו ומזינות האחת את השנייה, ככל שילד חש ומכיר את האיבר המשתתף בתנועה כך תהייה תנועתו מתוכננת ותקינה יותר , יצבור הצלחות שיהוו בסיס לביטחונו העצמי.

מוטוריקה תקינה משפרת את היכולת לבצע מספר דברים בו זמנית , מאפשרת ארגון המיידע במוח ושליפתו בעת הצורך, משפרת את הזיכרון, עוזרת בלימוד תבניות (לדוג' מתמטיקה ושפה) מאפשרת תכנון וויסות הפעולות.

בשלבי הלימוד / האימון לקואורדינציה תקינה חשוב ה"מה" אך לא פחות ואולי אף יותר , חשוב ה"איך"- הדרך אותה אנו עושים כדי להגיע למימוש הפוטנציאל.

המערכות המקיפות את מושג הקואורדינציה הן:

מודעות הגוף – יכולתו של הילד להכיר את איברי גופו השונים ויכולתו להניעם ביחס למרחב קבוע או משתנה, מדובר במודעות קוגנטיבית ותחושתית,שמביאה לחשיבה ותכנון כל פעולה מוטורית. מערכת מודעות גוף תקינה מאפשרת את התכנון והשליטה על כל פעולה וכן מייצרת למידה מסיטואציה אחת לאחרת.
ליקויים במערכת זו עלולים ליצור קשיי התפתחות , קשיים בהתארגנות, קשיים בהתנהלות היומית (רחצה, אכילה, התלבשות , משחקים וכו')

מערכת ההצלבה- משקפת את היכולת לתאום בין צידי המוח , לצורך העברת מיידע, לצורך התנהלות תקינה במרחב, לצורך בקליטת שפה ולצורך ברמת ריכוז בביצוע מספר פעולות.
קושי במערכת ההצלבה עלול ליצור התנהלות מסורבלת במרחב, מעידות רבות , קושי במשחקי חצר עד להימנעות מוחלטת, קושי בהתחלת השפה ובהמשך קשיי קשב וריכוז.

מערכת התפיסה המרחבית- יכולת האדם לתפיסה ויצירת "תבניות" במוחו על מנת להוציא מיידע נדרש מתוך "הספרייה" שבמוחו בזמן נתון. התרגום המוטורי ביחס למערכת זו הוא ההבנה שלי ביחס למרחב וההתארגנות של גופי ביחס לאותו מרחב .
ליקויים במערכת זו עלולים לגרום לקושי בלימוד , קושי בשליפת מיידע שנלמד בעבר, קושי בהבנה ובצירת תבניות (מתמטיקה ושפה), ליקויים בקריאה וכתיבה, לקושי בשליפת מיידע מהזיכרון ולקשיי סדר וארגון.

זיכרון ועקרון הרצף – יכולתו של האדם לזכור ולבצע פעולה גם בעת הופעתה של הפרעה רגשית, יכולתו לזכור ולבצע פעולה גם בעת הופעת מרכיב חשבוני / כמותי ויכולתו לזכור את סדר הפעולות גם לאחר ביצוען .
קושי בביצוע רצפים מעיד על בעיות בזיכרון לטווח קצר או ארוך, בעיות קשב וריכוז,בעיות בהתארגנות ללימוד חומר , בעיות בלוח זמנים .

גרפומוטוריקה היא היכולת לבצע מטלות הדורשות שיתוף פעולה בין המוח היד והעין , יכולת שליטת היד בכלי כתיבה או חפץ אחר, מצב בו מתרחשת אינטגראציה בין היציבה, הנשימה, והיכולת המוטורית של היד.
תקינות המערכת היא ביצוע המטלה ללא יצירת מתח באיברים המשתתפים בפעולה או באחרים.

מוטוריקה גסה היא יכולת השליטה בתנועת השרירים הארוכים של היד: כף היד, מפרק כף היד, האמה והזרוע. (התלבשות, אכילה, קפיצה, ריצה)

מוטוריקה עדינה היא יכולת השליטה בשרירים העדינים של היד לביצוע מטלות הדורשות דיוק בתנועת האצבעות. (רכיסת כפתורים, כתיבה ,ציור)
הרצף, נכונות הצורה, איכות הקו (חלק, רועד, לחוץ, מקוטע, נקודות לחץ ועוד), אחידות הצורה, רמת הלחץ על הדף, רמת הזרימה של האמה על משטח הכתיבה, חציית קו האמצע וזוויות החזקת הדף, צורת הנחת היד האחרת ושימושיה, גודל הצורה המתבצעת ועוד.
קשיים במוטוריקה גורמים מתחים קשים ביותר למערכות השונות, וגורמים להתנגדויות לפעילות שונות, מצב בו פעולה באיבר אחד (או שריר בודד) כשמתח שרירי נוצר באיבר המקביל או בכל מקום אחר בגוף, עלול למצב של עצירת הנשימה, ו/או החשיבה ו/או הרגש. מבחינה מוחית ברגע שאנו משפרים את המוטוריקה הגסה יכולה להשתפר גם המוטוריקה העדינה ולהיפך.
לסיכום, שיפור קואורדינציה בקרב ילדים ונוער משיגה למעשה שליטה, תחושת מסוגלות וחוסן נפשי, הילד/ הנער שולט בתנועותיו במרחב על הנמצא בסביבתו, הוא רגוע יותר ובעל ביטחון ודימוי עצמי גבוה יותר "אני חושב, מתכנן, מבצע ומצליח", רמת קואורדינציה בסיסית תקינה , זו המתאימה לצרכיו ולפוטנציאל של ילדכם משמשת בסיס להמשך התנסות ואף ברמה מורכבת יותר. (האחד כישוריו הם בתחום הספורט והאחר בתחום האומנות)
מהו האופן בו אנו ההורים מגדירים את "זמן האיכות" עם ילדינו ? , רבות ההגדרות. מעתה אמרו זמן של "יחד" שבו רמת המודעות שלכם לצורך בשיפור הקואורדינציה היא גבוהה, ואת ביטוייה תסגלו בתרגול שיש בו חוויה, בשגרת היום בחיי המשפחה.

זכרו כי פוטנציאל מהווה צורך, אל תתנו לו לחמוק מהמודעות שלכם . מימוש פוטנציאל זה שקט לילדנו ולנו , זו איכות חיים משפחתית שיש לשאוף אליה ,

בכל גיל ובכל מצב.

אל תהססו לבדוק את הדברים עם המומחים בתחום.

הדפס
תגובות פייסבוק

תגובות