דיאלוג הורה ילד- כיצד לדבר עם ילדים כך שישתפו פעולה
מאת: יעל לב- אור, 12 שנות ניסיון בעבודה עם ילדים , מבוגרים וקבוצות. מאמנת לחיים, מנחת קבוצות,
מאמנת ספורט התפתחותי.
"עד שאני לא צועקת, הוא לא מקשיב" זהו אחד המשפטים הכי שגורים בפיהם של אימהות בתקופתנו.
כל אותן אימהות שהבטיחו לעצמן להיות שונות מאימא שלהן, הבטיחו שהן לא תצעקנה והכל אצלן יתנהל בנועם מוצאות עצמן כועסות וצועקות הרבה ומתוסכלות בגלל זה. לא ככה הן דמיינו את עצמן.
ילדים מתרגלים ל"לצעקות" ומפסיקים להתייחס אליהן, ל"נאום חוצב הלהבות" שמגיע אחריהן הם גם לא מקשיבים. אז מתי הם מגיבים?
כשהם מרגישים שהם הגיעו לגבול שלנו.
תקשורת היא ברובה לא מילולית וילדינו כבר יודעים לזהות את שפת הגוף שלנו, טון הדיבור שלנו והמזג שלנו כאשר "הגענו לגבול שלנו".
יש נקודה כזאת והם מזהים אותה גם אם אנחנו לא מודעים לזה.
אז איך חוסכים את כל הצעקות והנאומים וישר מנהלים שיחה עניינית המובילה לתוצאה (התנהגות רצויה)?
1. תארו תמונת מצב- הגדירו במדויק מה מפריע לכם כאילו אתם מצלמה שמצלמת את האירוע. במקום לספר סיפור ארוך ואמוציונאלי
2. כלל- הגדירו את הכללים להתנהגות. במקום להגדיר את הילד כ"ילד רע".
3. פעולה רצויה- הגדירו במדויק מה אתם מצפים מהילד שיעה עכשיו.
4.הסבירו את עמדתכם- הסבירו בקצרה מה מפריע לכם
5. תגובה לאחר מחשבה- הגיבו בשיקול דעת ולא מכעס, חישבו לפני שאתם נוקטים עמדה
6. עמדו במילה שלכם- אל תאיימו אם אתם לא יכולים לממש את האיום. אם אתם מאיימים – עליכם לקחת בחשבון שיש סיכוי שתצטרכו להוציא לפועל מה שאמרתם.
7. נבאו נבואות חיובית- המילים שלכם הם נבואות שילדכם יגשימו. לכן – היצמדו למשפטים ונבואות חיוביים, כאלו שאתם רוצים שיתגשמו.
דוגמה 1: הילדים רבים בניהם מי יצפה בטלוויזיה בתוכנית שלו
תגובה מעודדת שיתוף פעולה
תגובה מעוררת התנגדות
1. תארו תמונת מצב
זאת פעם חמישית שאתם רבים היום בגלל הטלוויזיה
אתם כל הזמן רבים
2. כלל
אצלנו בבית לא הולכים מכות
אביב למה אתה כל הזמן מרביץ? שירי כמה פעמים אמרתי לך שתפסיקי להקניט אותו?
3. הגדרת הפעולה הרצויה – מה "כן"
(במקום מה "לא")
שניכם יושבים עכשיו ומדברים איתי
תפסיקו לריב, אני אתן לכם עונש אם לא תפסיקו.
4. הסבירו את עמדתכם, אל תתקפו
אלימות זה הדבר הכי חמור בעיני
מה אתם ברברים? ילדים מהרחוב? אתם לא יכולים לדבר כמו בני אדם?
5. תגובה לאחר מחשבה
זה מאד חמור בעיני, המריבות שלכם. אני אחשוב מה אני עושה עם זה, אני לא מוכנה שהמצב ימשיך ככה
אתם לא רואים היום טלוויזיה ואם עוד פעם תריבו אני מתנתקת מהכבלים.
6. עמדו במילה שלכם
היום אתם לא צופים בטלוויזיה
זהו אני מתנתקת מהכבלים, לא תראו יותר טלוויזיה בבית הזה.
7. נבואה חיובית שתגשים את עצמה
אני סומכת עליכם שמהיום תפתרו את הבעיות שלכם בצורה בוגרת ואחראית
אתם לא יודעים לדבר אחד עם השני, הדבר היחיד שאתם יודעים זה ללכת מכות
דוגמא נוספת: הילדה שיחקה עם חברות שלה בסלון והשאירה בלאגן
תגובה מעודדת שיתוף פעולה
תגובה מעוררת התנגדות
1. תארו תמונת מצב
הברביות , ערכת טיפוח שיער והבגדים שלך מפוזרים בסלון
מה זה כל הבלאגן שלך בסלון
2. כלל
אני מזכירה לך כשאת גומרת לשחק את מחזירה למקום
כמה פעמים אפשר לומר לך לסדר אחריך, מה אני המשרתת שלך.
3. הגדרת הפעולה הרצויה – מה "כן"
(במקום מה "לא")
אדווה בואי לכאן. עכשיו קחי את הדברים שלך לחדר ושימי כל דבר במקומו.
את לא יכולה להשאיר את הבלאגן שלך בסלון וללכת.
4. הסבירו את עמדתכם, אל תתקפו
סדר זה חשוב. כשיש סדר בבית יש סדר גם במחשבות וברגשות.
אני לא מוכנה לחיות בדיר חזירים
5. תגובה לאחר מחשבה
אם אני אאלץ לסדר אחרייך אני אקח את הבובות שלך ועדיין לא החלטתי מה אעשה בהן.
אם את לא תסדרי אני אקח לך את כל הבובות
6. עמדו במילה שלכם
אם אני אסדר אחרייך אני אשאיר את הדברים שלך אצלי.
אם לא תסדרי אני אזרוק את הבובות שלך לפח. את לא משחקת יותר בסלון
7. נבואה חיובית שתגשים את עצמה
את ילדה אחראית ומסודרת תקפידי לסדר אחרייך גם כשאת משחקת חברות
את כזאת בלגניסטית ממי למדת להיות כזאת?
חשוב לזכור: השפה שלנו יוצרת מציאות.
בידכם ליצור אווירה נינוחה בבית או אווירה של צעקות וטענות. תקשורת, כמו כל מיומנות דורשת תרגול.
רוב הסיטואציות בביתנו שאינן לרוחנו הן ידועות מראש וחוזרות על עצמן.
זה מאפשר להתכוון לה, תרגלו במחשבה שלכם את עצמכם מעירים בדרך שרותמת את ילדכם לשיתוף פעולה.
אם שמתם לב שהתבטאתם בדרך מעוררת התנגדות, הגדירו מחדש את דבריכם.
נסחו מחדש.
ספר מומלץ- איך לדבר כך שילדים יקשיבו ולהקשיב כך שילדים ידברו
