האם הילדים לוקחים חלק במטלות הבית ?
" אמא אבל למה אני ,הוא לא עושה כלום ?! "
בכל פעם כשאנחנו מסיימים את ארוחת הערב וצריך להוריד את הכלים מהשולחן , תמיד אחד הילדים מתלונן שהוא עושה אך האחר לא.
בכל פעם אני צריכה לבחור בין המשפטים הבאים :" אז אל תעשה אני אעשה " או " אם לא תעשה אז…"
כדי לדעת באיזה גישה לבחור ,אני מבררת עם עצמי מה המטרה שלי בהורות ,כדי שהילדים יקחו חלק במטלות הבית .
מטלות הבית – הורדת כלים מהשולחן , סידור החדר , קיפול כביסה , לטאטא , להוציא כביסה מהמכונה , להדיח כלים ועוד…
כשאני חושבת עם עצמי ,האם כדאי לי לשמוע את ה"קיטורים " בביצוע המשימה או לעשות אותה בעצמי ? הדרך הקלה ,היא לא לתת לילד מטלות ביתיות . אך, כאשר אני מבררת לעצמי מהם הערכים החשובים לי בביצוע מטלות הבית , התמונה מתבהרת .
ערך ההתחשבות באחר , ערך ההדדיות , ערך הכבוד , התרומה למשפחה , חיזוק תחושת השייכות במשפחה .
כאשר הילד מבצע מטלות בבית ,הוא מרגיש חלק מהמשפחה בכך שגם הוא תורם את חלקו בתא המשפחתי . המשפחה צריכה את עזרתו , יש לו את היכולת למלא משימות חשובות למשפחה.
מטלות הן חלק מהחובות אשר יש לבצע בבית , הבית שייך לכל המשפחה ולכן ישנה חלוקת תפקידים במשפחה . גם הילדים לוקחים חלק מהחובות , מאחר והם נהנים גם מהזכויות .
ילד שלוקח חלק ותורם את שלו , תורם בעיקר לעצמו.
אם נסתכל לטווח הארוך הרי התחשבות באחר הינה חשובה לכל מערכת יחסים בריאה , הילד אשר רואה את עצמו כמשהו שרק צריך לקבל לא יבין מדוע הוא צריך לתרום לאחר .
הוא יתקשה להתגייס לצבא , לנהל חיי זוגיות ולדאוג לפרנסתו – התמודדות עם קשיים .
ולכן, כדי שהילדים ייקחו חלק מהמשימות הביתיות , יש לנהל דיאלוג של שיתוף ,התייעצות ובקשת עזרה.
כל ילד יבחר במשימה בה מעוניין לקחת חלק . מתוך בחירתו ,הוא מחויב לבצע את המשימה גם שזה "לא כייף " .
תפקידנו ההורים להיות עקביים וברורים לגבי ביצוע המשימות .
במידה ונוותר המחיר עבור הילד יהיה גבוה.
יש לנו הזכות לבקש מילדנו עזרה, מתוך כך שהילדים יכולים ומסוגלים לעזור לנו ההורים בכל מיני דרכים .
ערך הכייף , הוא ערך חדש בחברה שלנו . ילדים נמנעים מלעשות פעולות שהן לא "כייף " .
המשפט שמתלווה אליו הוא : " אני לא חייב " , "את לא תחליטי עלי" וכו'
אני בחרתי לא לוותר על שיתוף הילדים בלקיחת חלק במטלות הבית . 
מה אתם בוחרים ?
בברכה : רקפת דייג
הנחייה אישית להורים ע"פ אדלר
