חבר דמיוני
מאת : "דרך המילים" -אורלי נעמה אלקריב.
כשהילד מתחיל לשוחח עם חבר שלו שאף אחד לא ראה אותו ,חוץ מהילד כמובן,מתחילים הורים רבים לדאוג.
יש כאלה שמשתפים פעולה עם הילד ומזמינים את החבר הדמיוני לארוחת הערב ולטיול בשכונה.
אבל,כשהזמן עובר והילד לא משחרר את החבר הדמיוני לדרכו,הופכת הדאגה
לחרדה. מה קורה לילד הפלא שלי? האם יש לו בעיה נפשית? האם אין לו חברים בגן?
אל דאגה,הורים יקרים ,מרגיעים המומחים .
זהו שלב התפתחותי וילד עם חבר דמיוני הוא ילד יצירתי מאד וברוב המקרים גם מאד חברותי.
מרג'ורי טיילור מאוניברסיטת אורגון שבארה"ב ערכה מחקר בנושא ומצאה:
1. שחבר דמיוני בגיל הרך הוא תופעה נפוצה מאד: מעל 65% מהילדים בשלבי התפתחותם הראשונים הם בעלי חבר דמיוני אחד או יותר.
2. כאמור,יש ילדים שיש להם יותר מחבר דמיוני אחד.
3. גם בגיל בית-ספר יסודי ישנם ילדים שיש להם חבר דמיוני וכמעט שליש מהם ממשיך לקיים שיח ושיג עם החבר הדמיוני גם בגיל שבע.
4. חברים דמיוניים נעלמים לבסוף,כי ילדים מאבדים בהם עניין.
5. חלק מהחברים הדמיוניים הם בעלי חיים-מעל 40% כמו נמר ופילון.
גם הפסיכולוגית הקלינית חלי גילאור –לב מהשירות הפסיכולוגי לילד המתבגר במרכז הרפואי ע"ש סורסקי בתל-אביב,מרגיעה את ההורים ואומרת שחבר דמיוני הוא חלק מחוויית העצמי הנורמלית.
במהלך ההתפתחות בגיל הרך מפתח הילד שני תהליכים נפשיים,או תהליכי חשיבה שקשורים להיווצרותו של החבר הדמיוני
א. חשיבה מאגית- הילד מאמין שכל מה שיבקש אכן יתממש. מספיק שיחשוב על משאלה ,היא תתגשם.
ב. אומניפוטנטיות- מושג רב אותיות שפירושו תחושת "כל יכול".
מהו תפקידו של החבר הדמיוני בחיי הילד,מעבר להיותו חלק משלב התפתחותי ?
החבר דמיוני הוא יצור יעיל ביותר ומשמש למטרות רבות בחיי הילד :
א. עוזר לילד להתמודד עם רגשות שקשה לו להביע אותם,או שהוא פוחד לבטא אותם.
בדרך כלל רגשות שליליים.
כשהוא כועס ורוצה להרביץ אבל יודע שאסור,הוא הופך את החבר למרביצן.
"זה לא אני הרבצתי ,זה החבר שלי שאתם לא יכולים לראות אותו כי אין לכם כוחות קסם כמו שיש לי.
כי אני העוזר של סופרמן ואתם לא".
ובמלים אחרות הילד מבצע כאן השלכה- הוא משליך על החבר את תחושותיו :" אני רוצה ללכת לגן,זה החבר שלי שלא רוצה ללכת כי הוא לא אוהב את הילדים ואת האוכל בארוחת צהריים, אני אוהב."
כשהחבר הופך להיות השחקן הראשי ועליו אמורים לכעוס, יכול הילד לצפות בהתרחשות מהצד, כאילו ולבחון את תגובות הסביבה כלפי המעשה האסור שלא הוא עשה.
ב. החבר הדמיוני משמש כפסיכולוג, מישהו שמקל על פחדים, חרדות וכאב.
כמו דובי או חיתול ישן ומסמורטט שילדים מתעקשים לישון איתם ולקחת אותם לכל מקום.
חבר כזה חיוני מאד לילד ברגעים קשים כמו פרידה, מעברים כמו דירה חדשה, גן חדש או משבר במשפחה.
ג. חבר דמיוני מאפשר התמודדות עם שעמום או בדידות.
ד. חבר דמיוני ,יציר כפיו של הילד פועל על פי חוקים שיצר הילד, בעולם שתיכנן וגיבש הילד לבד, בלי התערבות המבוגרים והוא האחראי והוא הקובע.
כאן הילד הוא הדמות הסמכותית והכל ידוע ומוכר, כי העולם הדמיוני נברא על פי רצונותיו ולכן, הוא רגוע יותר ומרגיש בטוח.
מתי להתחיל לדאוג?
כשהחבר הדמיוני משמש תחליף לחברים אמיתיים ופוגע ביחסים החברתיים של הילד עם חבריו.
כשהחבר הדמיוני מסרב להיעלם, אחרי שנה למשל.
ההורים צריכים לערוך בירור ,יחד עם פסיכולוג ,כדי לברר מהו התפקיד של אותה דמות דמיונית בעולמו הפנימי של הילד,עם איזה פחדים או בעיות רגשיות הוא מתמודד בעזרת החבר ומדוע אינו רוצה להיפרד ממנו?
גיל הילד- ככל שהגיל עולה ,כך אמור החבר הדמיוני להיות פחות נוכח בחיי הילד.
מה שנחשב כהתנהגות נורמטיבית בגיל צעיר,צריך להדליק נורות אדומות באמצע בית הספר היסודי וגיל ההתבגרות.
מקורות :
פסיכולוגיה של הילד והמתבגר / שאול סולברג /תשס"ז
תפיסת העולם של הילד / פיאז'ה ,ז. /1969"חבר מכוכב אחר"/ יפית בן נון מתוך אתר נענע 10 -אמא