דיכאון אצל ילדים
מאת: ד"ר שמרית זיו ופרופ' דורון גוטהלף
היחידה לפסיכיאטריה של הילד, בית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר
מתן היה ילד חברותי ונמרץ. הוא נהג להתאמן בנבחרת הכדורסל באזור מגוריו, נהנה לבלות עם חבריו ושקד על לימודיו. לאחרונה המצב השתנה- מתן החל להחסיר אימונים. לבילויים עם חברים הפסיק ללכת, טען שפשוט עייף ואין לו חשק לצאת מהבית. בלילות התקשה להירדם ובלימודים לא הצליח להתרכז. לפני שבוע חגג מתן יומולדת 15 ורק חבר אחד התקשר לאחל לו מזל טוב, אפילו מאמן הנבחרת שכח. למחרת אחותו של מתן מצאה אותו מעורפל הכרה, לידו חפיסה של כדורים מסוגים שונים. מתן הובהל למיון וטופל באופן מיידי. במיון אובחן כסובל מדיכאון
אז מה זה בעצם דיכאון בילדים ובני נוער? ממה הוא שונה מסתם מצב רוח ירוד? עד כמה התופעה שכיחה? ובכן, דיכאון בילדים ובני נוער אינו נדיר, הוא מופיע בכ-2.5% מהילדים ובכ-8% מהמתבגרים. שכיחותו בילדים דומה בבנים ובנות, אך במתבגרים ובמבוגרים דיכאון שכיח יותר בקרב בנות. בשונה מסתם דכדוך, דיכאון מאופיין במצב רוח ירוד, עצבנות או אי שקט הנמשכים לפחות שבועיים ומלווים בסימנים נוספים כגון אובדן עניין מפעילויות שהסבו הנאה בעבר, תחושות אשמה, דימוי עצמי נמוך והסתגרות מחברים. חוסר אנרגיה, הפרעות בשינה ובתיאבון וכן מחשבות אובדניות יכולים אף הם להופיע. התאבדות נדירה בילדים, אך במתבגרים זוהי סיבת המוות השנייה בשכיחותה לאחר תאונות.
זיהוי דיכאון בילדים אינו תמיד משימה קלה כיוון שילדים בדיכאון אינם נוטים לחלוק את תחושותיהם או לפנות לעזרה. יתר על כן, דיכאון בילדים מתבטא לעיתים ברוגז, חוסר מנוחה והתקפי זעם- סימנים שהסביבה אינה נוטה לייחס לדיכאון. אבחון וטיפול מוקדמים חשובים ביותר כיוון שדיכאון עלול להתפתח למחלה כרונית עם התקפים חוזרים, כאשר כל אפיזודה דיכאונית מגבירה את הסיכוי לאפיזודה נוספת. דיכאון שאינו מטופל עלול להחמיר ולהוביל לכישלון בלימודים, הפרעות אכילה, התמכרות לסמים או אלכוהול וכאמור אף לאובדנות.
בדומה להפרעות נפשיות אחרות קיימת בדיכאון נטייה תורשתית, במיוחד כשהוא מתפרץ בגילאים צעירים, אם כי הגנים הגורמים להפרעה עדיין לא ידועים. קיימים גם גורמי סיכון סביבתיים לדיכאון כגון אובדן הורה לפני גיל 10 שנים. קווים אישיותיים שמאפיינים ילדים עם נטייה דיכאונית כוללים ביקורתיות עצמית מופרזת ופרפקציוניזם, העדר יכולת לשתף ברגשות וחרדת נטישה. גורמים סביבתיים מאיצים להופעת דיכאון יכולים להיות בעיות במשפחה, התעללות גופנית או נפשית, אהבה נכזבת, כישלון בלימודים ועוד.
הקשר בין הגוף לנפש בא לידי ביטוי בדרכי הטיפול בדיכאון, הכוללים טיפול פסיכולוגי המשולב בעת הצורך בטיפול תרופתי. הטיפול הפסיכולוגי בדיכאון הוא בעיקרו טיפול קוגניטיבי התנהגותי. המרכיב הקוגניטיבי נועד לעצב מחדש את דפוסי החשיבה השליליים של הילד הדיכאוני ולהקנות לו דפוסי חשיבה אלטרנטיביים חיוביים יותר. הילד לומד לקבל כישלונות והפסדים כפחות נוראיים מחד, וניצחונות והצלחות כמשמעותיים ומכוננים מאידך. במישור ההתנהגותי מעודדים את הילד לחזור בהדרגה לרמת התפקוד הקודמת הן מבחינה לימודית והן מבחינה חברתית. הילד לומד לשלב באורח חייו פעילויות מהן נהג להנות לפני המשבר, וכן פעילות ספורטיבית- היות וזו גורמת להפרשת אנדורפינים המשפרים את מצב הרוח. בדיכאון בילדים ניתן לטפל גם בתרופות. התרופות הנפוצות לטיפול בדיכאון בילדים ונוער הן תרופות ממשפחת הפרוזק. תרופות אלו מעלות את רמתו של החומר הכימי סרוטונין במוח החסר אצל ילדים הסובלים מדיכאון. התרופות נגד-דיכאון אינן ממכרות ותופעות הלוואי שלהן קלות יחסית. כאשר מתעורר חשד לדיכאון, חשוב להפנות את הילד מוקדם ככל האפשר להערכה על ידי פסיכיאטר ילדים או פסיכולוג
