פיתוח ביטחון עצמי בקרב ילדים
כפיר נוי, פסיכולוג חינוכי מומחה, מתמחה בפסיכולוגיה התפתחותית,
מרפאת התפתחות הילד, בית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר
הרבה פעמים אנו שומעים חברים, תלמידים, עמיתים לעבודה, שכנים וכדומה אומרים את המשפט: " אם רק היה לי יותר ביטחון עצמי אז…" אנשים רבים תולים את אי הגשמת חלומותיהם, הכישלונות, תחושותיהם השליליות וחוסר ההעזה במושג הקרוי ביטחון עצמי.
מהו למעשה ביטחון עצמי ? וכיצד יוצרים ביטחון עצמי גבוה?
ביטחון עצמי- בהגדרתו הוא היכולת לספק לעצמי את הרצונות והצרכים. הכרה בכישורים, בחולשות, ביכולות ובכוחות שלי והיכולת שלנו להשתמש בהם בעת הצורך. מדובר באמונה ביכולות ובכישורים שלי ( תחושת המסוגלות שלי).
ניתן אם כן לשנות את המושג מביטחון עצמי לביטחון בעצמי .
ביטחון עצמי אינו מולד אלא מתהווה במהלך החיים בפעילות גומלין בין טמפרמנט (אופי התינוק המולד) לבין סביבת חייו. ניתן דגש לחשיבות הרבה של השנים הראשונות להתפתחות ביטחון עצמי אצל ילדים והשפעותיהם על הבגרות, אך יחד עם זאת ניתן לשפר ולהעצים ביטחון עצמי בכל שלב בחיים!
להורים אם כן, תפקיד מכריע בהתפתחות הביטחון העצמי ותחושת המסוגלות של ילדיהם.
להלן מספר משתנים אשר נמצאו ע"פ ספרות מחקרית ענפה כקשורים עם ביטחון עצמי גבוה :
- נוכחות ומעורבות הורים בחיי הילדים: זמן איכות ומשחק של הורה עם ילדו נמצא כגורם חשוב להתפתחות ביטחונו העצמי של הילד. לאנשים יש ייצוגים פנימיים של דמויות הוריהם , ילדים אשר ייצוגיהם של הוריהם הינם כהורים מעורבים, תומכים , זמינים ייפתחו תחושה טובה של ילדים הראויים לאהבה, מוצלחים, מוערכים וכדומה. בשנים האחרונה ניתן דגש גם למעורבות האב (במשפחה בה יש שני הורים) בפעילות יום יום-יומית שגרתית (כגון: צחצוח שיניים, מקלחת השכבה לישון וכדומה).
במחקרים מצאו שילדים שהאבות מעורבים באופן תומך ורגיש הינם עצמאים ויוזמים יותר, בעלי הסתגלות כללית טובה יותר, מתמודדים טוב יותר עם מצבים חדשים, פחות תלותיים במבוגר וכן אמפתיים יותר מאשר ילדים שאביהם פחות מעורב. - דרישות וגבולות: גבולות מהוות רשת של ביטחון עבור הילדים, ילד שמציבים לו גבולות ברורים ותואמי שלב התפתחות חש שדואגים לו ואוהבים אותו . היכולת לדחות סיפוקים בגיל צעיר נמצאה כקשורה מאוד להערכה עצמית חיובית וביטחון עצמי גבוה כפי שמתואר בממצאי "מחקר המרשמלו": מחקר אורך שהחל בשנות ה-60 באוניברסיטת סטנפורד ונמשך עד השנים האחרונות ובו השתתפו ילדים בני 4 אשר נתבקשו לוותר על סיפוק מיידי של סוכריית מרשמלו תמורת תגמול רב יותר של מרשמלו לאחר 10 דקות. הם נבדקו לאחר 12, 14 ו-20 שנה. הממצאים היו מרתקים: אלה שהצליחו לדחות סיפוקים ולחכות לתגמול רב יותר של מרשמלו היו תלמידים טובים יותר (קיבלו ממוצע של 200 נק' יותר בפסיכומטרי!), בעלי משכורות גבוהות יותר , חיו חיי משפחה יציבים יותר, (זוגות נשואים), בעלי תפקוד חברתי טוב יותר, בעלי כושר התמודדות עם קשיים וביטחון עצמי גבוה יותר.
- מיומנויות של עצמאות בינאישית : ילד שעושה דברים שונים בכוחות עצמו החל מגיל צעיר (מתלבש באופן עצמאי, מפנה את הצלחת מהשולחן בתום הארוחה, ניגש באופן חופשי לשירותים וכדומה) חש שהסביבה מאמינה בו וסומכת עליו וכך מתגברת האמונה הפנימית שלו בכוחותיוו וכישוריו.
- תגובות ההורים: קיימים מס' סוגים של תגובות הורים המאפשרים העצמה של ביטחון עצמי:
- תגובות אמפתיות ורגישות המהוות מראה להתפתחות רגשית של הילד, כאשר התגובות הן חיוביות "ובמינון הנכון" הם מעצימות ומחזקות מאוד את הילד כגון: קבלת אופיו של הילד ללא צורך בשינוי מתמיד, שיקוף רגשות, הדגשת צדדים חיוביים בילד, חיזוקים חיוביים על התנהגות רצויה, להראות שהילד מעניין אותנו.
- סוג תגובות שונה היא התגובות שמהוות מסר מרגיע לילד (פונקציה של הרגעה) שהוא נמצא במקום מוגן ושלמעשה הוא חי בעולם בטוח אשר מהווה כר להתפתחות וצמיחה, לא משפטים חוזרים נשנים של "היזהר, זה מסוכן " המפתחים חרדה וחוסר ביטחון.
- תגובה נוספת היא תגובת תיווך של הורים " ילד שנכשל במבחן אומר :"לא הצלחתי במבחן אני כישלון" או ילד שאומר "אף פעם אני לא אצליח לקלוע לסל הזה", התפקיד שלנו כהורים הוא לשנות את הייחוסים האלה אותם חשים הילדים אודות עצמם ולהפוך אותם למסר בריא המאפשר התמודדות בעתיד כגון : "הפעם לא הצלחת במבחן כי לא מספיק התכוננת אנו בטוחים שבפעם הבאה תתכונן כראוי ותצליח" או "לפעמים מתאמצים ולא תמיד מצליחים לקלוע לסל , אנו בטוחים שתצליח אם תמשיך להתאמן".
