פרוביוטיקה- למה זה טוב?
מאת ד"ר עדי להט-צוק – רופאה בכירה במכון למחלות דרכי עיכול וכבד, ה"מרכז הרפואי שיבא, תל השומר"
הגדרה- פרוביוטיקה הנם מיקרואורגניזמים חיים אשר תורמים לבריאות הנשא שלהם כאשר הם ניתנים במינון מתאים. כיום נמצאים בשימוש הרפואה מספר רב של מיקרואורגניזמים כאלו למטרות רבות. הנפוצים ביתר בשימוש הנם : מינים שונים של החיידק לקטובצילוס (LACTOBACILLUS), מינים של החיידק ביפידובקטריום ( BIFIDOBACTERIUM ) , סקרומיצס בולרדי ( SACCHAROMYCES BOULARDII ) וכן סוגי שמרים שונים.
שימושים קליניים- בשנים האחרונות הולך וגובר השימוש בפרוביוטיקה במחלות שונות, אשר רובן קשורות למעי או למערכת החיסון. בתחום הגסטרואנטרולוגיה הספרות הרפואית תומכת במתן טיפול פרוביוטי בשלשול הנגרם בעקבות טיפול אנטיביוטי וכן כמניעה להתפתחות השלשול, כחלק מהטיפול בשלשול זיהומי חריף, כטיפול ב IBS ( תסמונת המעי הרגיש), כחלק מהטיפול בחיידק הליקובקטר פילורי ( HELICOBACTER PYLORI) וכן כחלק מהטיפול במחלות דלקתיות של המעי (IBD). בתחומים רפואיים אחרים טיפול פרוביוטי הוכח כיעיל במקרים של אטופיק דרמטיטיס ( ATOPIC DERMATITIS) וזיהומים במערכת הנשימה העליונה.
כיצד זה עובד? ישנם מספר מנגנונים אפשריים להבנת שיטת הפעולה של הפרוביוטיקה. לרוב, מדובר בשילוב של מספר שיטות. כאשר מדובר במניעה וטיפול בזיהומים במערכת העיכול, כנראה שתחרות ישירה בין הפרוביוטיקה לחיידקים הפתוגנים בשילוב עם השפעה על מערכת החיסון של המעי תורמת לאפקט. בנוסף, הפרוביוטיקה הוכחה כמורידה את חדירות המעי ואת הפרשת החומרים מעוררי הדלקת מהמעי.
להשגת יעילות מרבית, על האורגניזמים להיות עמידים לחומצה ולמרה על מנת לשרוד את המעבר דרך מערכת העיכול העליונה. רוב סוגי הפרוביוטיקה אינם מתיישבים ברירית המעי הגס לזמן ארוך, ולכן על מנת לשמור על רמה יעילה של אורגניזמים יש לקחת את הטיפול באופן סדיר.
תופעות לוואי וסיכונים אפשריים – ישנן מעט מאד תופעות לוואי לטיפול. תתכן נפיחות ואי נוחות בטנית קלה, אשר חולפת מעצמה לאחר הפסקת הטיפול. בחולים מדוכאי מערכת חיסון בצורה קשה או הסובלים מתסמונת המעי הקצר תוארו מקרים של זיהומים סיסטמיים שהתפתחו בעקבות הטיפול. אי לכך לחולים אלו אסור לקבל טיפול פרוביוטי. אין תיאורי מקרה של זיהומים במקרים אחרים. אין דיווחים לגבי השפעה על תרופות אחרות אותן נוטל החולה.
מינונים ודרך מתן- ככלל, ככל שמינון האורגניזם גבוה יותר כך התוצאות טובות יותר. אין עדות לכך שמינון גבוה אינו בטוח. הפרוביוטיקה ניתנת כקפסולה, אבקה, כדורים, נוזל או כחלק ממזון. אין חשיבות לצורך המתן אלא רק לכמות האורגניזם הניתנת. המינון נספר ב CFU ) CFU= UNIT FORMING COLONY ), והכמות הנדרשת לטיפול שונה בין סוגי האורגניזמים השונים והמחלות השונות.
לסיכום: הטיפול בפרוביוטיקה הוכח כיעיל במחלות שונות במערכת העיכול. הטיפול הוא נוח, קל לנטילה וכמעט ללא תופעות לוואי.
לפרטים ושאלות- אתר מכון גסטרו בשיבא, תל השומר-
http://gastro.sheba.co.il
