שאלות בנושא התפתחות מוטורית וסנסו-מוטורית
מאת: יעל לב אור 12 שנות ניסיון בעבודה עם ילדים, מבוגרים וקבוצות.
מדוע כדאי לפנות למרפאה בעיסוק כאשר הילד מקיא בנסיעות ,מתלונן על סחרחורות בקרוסלה וכשמסובבים אותו ובכלל משתדל להימנע ממשחק במתקנים במגרש המשחקים ?
כנראה שלילד ישנה רגישות לתנועה.
כאשר גופנו בתנועה השרירים והמפרקים בגוף מדווחים למערכת העצבים המרכזית הנמצאת במוח ולמערכת שיווי המשקל הממוקמת באוזן על מצב גופנו: איפה נמצאים האיברים שלנו, באיזה מהירות אנו נעים ,מה הכוח שהשקענו, באיזה קצב זזנו, נעים לנו או לא נעים וכ"ו.
במצב התפתחות תקין ילד מאד יהנה מתנועה עם גופו (במרחב) ויחפש לחזור על פעילות גופנית שוב ושוב ואף יחפש לפתח וליעל פעילות זו . בדרך זו מתפתחת המערכת האחראית לתחושת התנועה בפרט והמערכת התנועתית בכלל. כאשר המערכת האחראית על תחושת התנועה אינה בשלה או אינה מפרשת נכון את הדיווחים שנשלחו מהגוף הילד חווה אי-נוחות ואף תחושות לא נעימות בזמן תנועה הטבעית לילדים אחרים, תחושות כגון בחילות ,סחרחורות ,פחד וכ"ו.
במקרה זה הילד זקוק להתערבות טיפולית התאפשר לו לבצע פעילות עם גופו בדרך שתספק לו הנאה ובכך הוא פחות ימנע מפעילות עם גופו. כאשר הילד יתחיל ליהנות מפעילות גופנית אזי באופן טבעי הוא יתנסה יותר במגרש המשחקים ,כמצופה מבני גילו.
יש לציין שהימנעות ממשחק במגרש המשחקים יכולה לנבוע מסיבות שונות ולא בהכרח בשל רגישות לתנועה.
מה גורם לילדנו להירתע ממשחק בצבעי ידיים, צבעי גואש, דבק, להיות בררן באוכל ,לסרב ללבוש בגדים מסוימים, להתלונן כשיש חול בנעלים, להרביץ הרבה לילדים, לבכות כשמחבקים אותו או נוגעים בו במפתיע ,להירתע מזרים ….?
כנראה שלילד ישנה רגישות למגע.
על עור גופנו מפוזרים "קולטנים" של מגע המדווחים למוח על החומרים איתם באנו במגע : האם הם חלקים או מחוספסים , רכים או קשים, רטובים לחים או יבשים, חמים או קרים, נעימים לנו או לא נעימים וכ"ו.
למערכת זו תפקיד חשוב בהגנה על גופנו. כאשר המערכת התחושתית לא הבשילה לגמרי או שהמוח אינו מפענח נכון את הדיווחים המתקבלים מהקולטנים שעל העור עשוי הילד לחוות מגע בדרך שאינה נעימה לו .מגע של חומרים שונים הנעים בדרך כלל לילדים אינו נעים לילדים הסובלים מרגישות למגע ,ומגע קל יכול להחוות ככואב מאד, חם עד שורף וכ"ו.
במקרה כזה רצוי לפנות למרפאה בעיסוק, שכן ע"י התערבות טיפולית נכונה אפשר להפחית את הרגישות באופן משמעותי שתאפשר לילד איכות חיים טובה יותר.
הילד כותב את שמו, אך הופך אותיות או כותב בכתב ראי, האם להעיר לו על כך והאם ישנה סיבה לדאגה?
תלוי בגילו של הילד.
במהלך התפתחות הכתב לומד הילד לזהות את האותיות כסימן מוסכם בעל משמעות . לעיתים הילד כבר מזהה את אותיות שמו אך תפיסת הרצף (ההבנה שלסדר שממוקמים הדברים ישנה חשיבות ) עדין לה הבשילה ואז נראה שהילד משנה את סדר האותיות .
לעיתים אין הבשלה של תפיסת כיוון , כלומר הילד עדין אינו מבין שלכיוון שהאות הנכתבת ישנה משמעות ואז ח' ו כ' יראו בעיניו כאותה אות, במקרה זה הילד יכתוב את שמו בהיפוך אותיות . ולעיתים הילד פשוט נהנה ל"שחק" בכתיבת האותיות על מנת להראות שהוא שולט והוא יכול לכתוב בכל מיני דרכים .
כל אחד מהמקרים הנ"ל הן תהליך התפתחותי טבעי המסתדר בעצמו גם ללא התערבות . במידה והילד במהלך כיתה א' עדין הופך אותיות, כותב כתב ראי ואינו מקפיד על רצף בהעתקה , אזי יש מקום לפנות לבדיקה של מרפאה בעיסוק.ניתן להראות לילד את הכיוון הנכון של הכתיבה אך המערכת התפיסתית לא הבשילה יהיה קשה לילד לזהות את ההבדל. במקרה והילד נמנע מפעילות יצירתית (צביעה ,גזירה הדבקה ) ונראה מסורבל כשמנסה לעשות פעולות עדינות ובנוסף גם הופך אותיות אזי יש מקום לפנות למרפאה בעיסוק.
הילד בן 5 ש' ואינו מוכן לשבת בבית לצייר ,לגזור ולעשות חוברות עבודה .הוא אמור לעלות לכיתה א' ואי-אפשר לשכנע אותו לשבת , כל ניסיון כזה מלווה בוויכוחים ומריבות, האם כדאי להכריח את הילד (בכיתה א' הוא יהיה חייב לעשות שעורים ) ?
בכל מקרה בכוח קשה להשיג שיתוף פעולה.
במידה והילד בגן עושה את כל המטלות הקשורות במלאכה ויצירה וישנם תוצרים לעבודתו, יושב ככל הילדים והגננת אינה רואה דבר חריג בהתנהגותו, אזי אין סיבה לדאגה. בכיתה א' רוב הילדים מתבגרים ויותר נכונים לעשות שעורים בבית לכן אין צורך להתעקש על עבודה בבית, אם כי יש לציין שהוויכוח על שעורי- בית הוא נחלתם של רוב ההורים.
אך אם הילד מסרב גם בגן לגשת לעבודות היצירה ומעדיף משחק במרחב או משחק דרמתי עם הילדים הצעירים בגן, אזי יש מקום לעבור בדיקה התפתחותית אצל מרפאה בעיסוק.
בכל מקרה של דאגה יש מקום להיוועץ באיש מקצוע ,הורה דואג משפיע על ילדו ולכן רצוי להרגיע את החששות.
מדוע חשוב לשלוח ילדים (גילאי 6-3 ש' ועד בכלל )לחוג לפעילות גופנית (ג'ודו ,התעמלות, ג'ימבורי, משחקי-כדור ,התעמלות התפתחותית וכ"ו ) ?
התפתחות מוטוריקה גסה מהווה בסיס התפתחותי של ההתפתחות המוטורית והתפיסתית. בעולם המודרני, הטכנולוגי ובמציאות הביטחונית בימנו, הילדים פחות ופחות משחקים בחצר ויותר יושבים מול טלוויזיה והמחשב.
כשם שספורטאי צריך הרבה תרגול על מנת להגיע למיומות טובה כך גם ילד, ההתפתחות המוטורית דורשת מהילד להתנסות עם גופו והרבה, הן במגרש המשחקים והן במרחב הפתוח. אנו כילדים עוד תפסנו על עצים, רצנו בשדות ,סחבנו עצים למדורה וכ"ו. הרחוב של היום לא מפתה את הילדים לצאת ולשחק ולכן המערכת המוטורית לא מקבלת את הגרייה וההתנסות לה היא זקוקה בשביל התפתחות תקינה.
ילד שלא יתנסה מספיק בפעילות במרחב לא יחזק את שרירי היציבה ויתקשה לשבת ליד שולחן לאורך זמן , יתקשה לשמור על ריכוז (ללא סיבולת גופנית הריכוז נפגע), יתקשה בעיצוב אותיות ובכתיבה לאורך זמן (כמצופה בגילו ).
בנוסף הסטטוס החברתי בכיתה א' מושפע רבות מהיכולת הגופנית :הילדה שקופצת גומי הכי טוב ,הילד שמשחק כדור-רגל הכי טוב הם המקובלים וכולם רוצים להיות בקבוצה שלהם. כמו –כן היכולת הגופנית של ילד משפיעה רבות על הביטחון העצמי, והדימוי העצמי. לכן רצוי לשלוח את ילדנו לחוג ספורט כלשהו ויפה שעה אחת קודם.
הכותבת היא יעל לב אור 12 שנות ניסיון בעבודה עם ילדים, מבוגרים וקבוצות.
* מרפאה בעיסוק.
* מאמנת לחיים (Life Style Coach).
* מנחת קבוצות.
* מאמנת ספורט התפתחותי.
