טיפים לאימהות אחרי לידה ראשונה ולקראת לידה שנייה
מאת: מיכל חרמוני- אחת שיודעת, אחת שעברה את זה, (פעמיים).
נפגשות – המקום לאמהות – בית לנשים בהריון ואחרי לידה
ללידה ולתקופה שלאחר הלידה מתכוננים ועוד יותר מתכוננים ככל שמתקדמים עם ההיריון.
בהתחלה עושים את כל הבדיקות, בהמשך את המעקב. בשלב מסוים מחליטים האם להשתתף בקורס הכנה ללידה ובונים תכנית לידה.
יש מי שגם מתכוננים לתקופה שלאחר הלידה על ידי עריכת "הזמנת לידה".
נדמה שאנו עסוקים בלהתכונן, הרבה ברמה הפיזית וברמה הטכנית. לדאוג לעשות את זה ולעשות את זה ולקנות את כל מה שברשימה וגם את כל מה שלא ברשימה – לכל מקרה שיהיה.
חשוב, לעצור לרגע ולחשוב על הלידה ועל מה שיקרה לאחר הלידה, אבל לא במונחים של הכנת ציוד או הכנה טכנית, אלא במונחים של הכנה ומוכנות מנטאלית.
לא תמיד הדברים מתנהלים כמתוכנן, לא תמיד החיים נראים כפי שהם מוצגים לנו על פני מסך הטלוויזיה: התינוק הוא לא תמיד תינוק מלאך, האמא לא תמיד נראית כמו מיליון דולר רגע אחרי הלידה ובכלל – המציאות היא קצת יותר מורכבת….
1. תכנית לידה – תכנית לידה היא בהחלט דבר חשוב ומומלץ. כשמתכוננים לקראת משהו, במיוחד משהו כזה, כדאי לבוא מוכנים עד כמה שניתן… (הכל במסגרת המגבלות, שכן – רבות הן הנשים שתאמרנה לך שלא באמת ניתן להסביר מה זה לידה ושמבינים מה זה רק אחרי שחווים זאת).
אבל למרות זאת ואף על פי כן, בכל זאת רבות מאיתנו משתתפות בקורסים שונים להכנה לקראת לידה וחושבות על מהלך הלידה המתאים לנו: לידה טבעית, לידה עם משככי כאבים, לידה במים וכיוצ"ב אפשרויות.
חשוב לתכנן את הלידה שלך, אבל לידה כמו כל הליך רפואי היא לא בהכרח צפויה. לא תמיד היא מתנהלת בהתאם לתכנית.
למי מכן אין חברה או מכרה שתכננה ללדת באופן טבעי ובסוף לא רק שעשו לה זירוז, גם בסוף זה לא עזר ויילדו אותה בניתוח קיסרי כי היה חשש למצוקה עוברית? לפיכך, אני ממליצה לך להתכונן לאפשרות שתכנית הלידה שלך, כבודה במקומה מונח, לא בהכרח תצא אל הפועל כפי שהיא כתובה היום שחור על גבי לבן.
לעתים, הנסיבות תיאלצנה אותך לסטות מהתכנית.
אין פירושו של דבר שאת צריכה לדבוק בה בכל מחיר או להרגיש שאת מאכזבת את עצמך אם ברגע האמת שינית את דעתך וחזרת בך מהצהרותייך הכתובות או אם היה צורך רפואי לכך. לא בכדי קיים המשפט ש"כללים קיימים על מנת שיפרו אותם….."
2. הרגע שאחרי – בהמשך לטיפ הראשון שלי, בדרך כלל שחושבים על לידה חושבים (ומקווים) לתרחיש הטוב ביותר – שאחרי הלידה תישלח הודעת טקסט לכל החברים בה ייאמר בין היתר: "בשעה טובה הגיח/ה לאוויר האולם בננו/בתנו היקרה… לאם ולבן/לבת שלומות" ואם ממש רוצים להיות בסדר, מוסיפים גם את האבא בתצורה כזו או אחרת.
אולם, לעתים, עקב סיבוכים קורה שלא תמיד האם והיילוד משתחררים הביתה באותה עת.
לעתים הילוד נותר למעקב בבית החולים או בפגיה, במידה ומדובר בפג. לעתים, האם היא זו שסובלת מסיבוך רפואי שמונע ממנה את היכולת להשתחרר הביתה ו/או לטפל בעצמה ברך שזה עתה נולד.
צריך להיערך גם לאפשרות הזו – בראש ובראשונה ברמה המנטאלית ובהמשך ברמה המעשית – מי פיזית חוץ ממך יוכל לסייע לבן זוגך לטפל בתינוק? על מי את סומכת? עם איזה חלופה תרגישי הכי בנוח שאפשר? היערכות מקדימה לתרחישים כאמור תקל עלייך את ההתמודדות במבחן המציאות.
3. משכב לידה – מכירה את המונח? אולי… שמעת אותו בעבר? סביר להניח. יודעת מהי משמעותו עד תום? משכב לידה, כשמו כן הוא – הכוונה היא לפרק הזמן, (6 שבועות מן הלידה), שבו את צריכה לנוח, לאפשר לגוף שלך להתגבר על הטראומה שזה עתה חווה.
קסומה ככל שתהיה – מבחינה גופנית, הלידה היא טראומה לכל דבר ועניין: הן ברמה הפיזית, הן ברמה ההורמונאלית והן ברמה הנפשית. 6 שבועות הם פרק הזמן בממוצע שהגוף זקוק לו על מנת לחזור לעצמו (בקירוב).
בפרק זמן זה חשוב לנצל את הזמן למנוחה.
הכביסה – תחכה, הבלאגן – גם כן.
יש דברים יותר חשובים כעת, יותר בוערים – את ותינוקך – הנפש והגוף שלך צריכים לנוח, צריכים להתאושש. את הכוחות שיש לך כדאי שתנתבי לכיוון הרך הנולד ולא לעבר מנהלות.
אל תהיי עקשנית, כזו שבכל מחיר מחליטה שהיא עכשיו סופרוומן ויכולה לעשות הכל לבד.
אפשר, צריך, כדאי ורצוי לבקש עזרה, לקבל עזרה.
4. זכות הביקור – נתונה בידייך. נכון, לידה היא מאורע שמח ומשמעותי. לא רק להורים, אלא גם למשפחה הקרובה והמורחבת ולחברים.
כולם רוצים לשמוח בשמחתם, כולם רוצים להביע את שמחתם כלפיכם. מרוב התרגשות, הם רוצים לעשות זאת מיד, בערך שנייה אחרי שהגעת למחלקת היולדות.
בעוד שאת – אולי לך זה פחות מתאים? אולי את עייפה ותשושה? אולי את פשוט רוצה להיות לבד עם הרך הנולד? אולי את רוצה בימים הראשונים להסתגל למצב החדש ולא כל כך מתחשק לך לקבל נחיל של מבקרים… או ביקורים ארוכים. אז זהו, שמותר לך.
מותר לך להחליט שלא מתאים לך. את לא הולכת לשום מקום והילד שזה עתה נולד, לא בא לביקור – גם הוא פה כדי להישאר.
כך שאת יכולה להרגיש שזה הכי לגיטימי שבעולם להגביל את הביקורים לאלו ההכרחיים בלבד או להפוך אותם לקצרים וכל היתר – יחכו.
מי שעבר את זה בעצמו – בוודאי לא יתקשה להבין ולקבל.
מי שרוצה לשמוח בשמחתכם – יוכל להתאפק עוד קצת ולהביע את השמחה גם בזמן אחר. . .
5. האוויר הפתוח – לעתים, יש חשש לצאת החוצה עם הרך הנולד. לעתים, יש נטייה להסתגר שבועות שלמים בבית.
זה לא בהכרח הדבר הנכון והבריא לעשות.
מבחינת הרך הנולד, הרי שעם הלבוש המתאים, ניתן לצאת איתו החוצה לפרקי זמן קצרים בשלב מוקדם יחסית. את תופתעי מן ההשפעה של גיחות קצרות החוצה עלייך.
עצם העובדה שהתחלת את היום כשיש לך את התכנית, את הידיעה שאת בהמשך יוצאת החוצה לטיול קצר – כבר תיתן לך את המשהו הזה לשאוף אליו – עוד משהו שימלא לך את היום.
גם ההתארגנות, היציאה עצמה, השהייה בחוץ, קצרה ככל שתהא – זה שווה את זה.
כך את גם משפשפת את מיומנויות ההתארגנות שלך, את גם מתרגלת לשהות עם תינוקך בתנאים נוספים, בחוץ… וגם ובעיקר – שואפת אוויר צח.
6. תסמכי !!! בעיקר על הבעל/בן הזוג ! תשדרי לו שאת סומכת עליו ותסמכי עליו באמת (גם אם הוא עושה את הדברים בדרך שהיא שונה מהדרך בה את עושה את הדברים.
יש יותר מדרך אחת לבצע את אותה משימה.
אולי את לא מרגישה כך כעת, אבל יגיעו הימים בהם בכלל לא ישנה לך אם הוא עושה את זה כך או אחרת, את תסתפקי בכך שהוא עושה את זה… ( אומנם הבעל/בן הזוג הוא לא זה שעבר את הלידה, אבל זה לא משהו שהיה נתון לשיקול דעתו.
מעבר לכך, זה לא משנה את העובדה שגם הוא חווה כעת את השינוי המשמעותי ביותר בחייו, (אחרי השינוי המשמעותי שחווה לאחר שהכיר אותך, זאת אומרת…) וחשוב מאוד לא לבטל את זה וכן לתת לו את המקום שלו להרגיש, להתרגש, להשתתף, להיות שותף אמיתי ומלא לכל החוויה על כל המשתמע ממנה.
אני לא יודעת אם ידעת זאת, אבל התופעה של דיכאון לאחר לידה אינה פוסחת על הגברים, ומבחינה סטטיסטית כ – 10% מהם חווים זאת.
המשך טיפים במאמר הבא…….
