עיצוב התנהגות
מאת: יעל לב- אור, 12 שנות ניסיון בעבודה עם ילדים , מבוגרים וקבוצות. מאמנת לחיים, מנחת קבוצות, מאמנת ספורט התפתחותי.
למילה יש הרבה כוח, היא הנבואה שמגשימה את עצמה. בתקשורת עם בני-אדם בכלל ועם ילדים בפרט .
הדרך שבחרנו לנסח את רצונותינו/ דרישתנו/ בקשתנו מאד חשובה.
ניסוח לא מדויק יכול להוביל לתוצאה הפוכה.
כמה פעמים ביום את מוצאת את עצמך אומרת לילדייך: "לא" , "אסור" , "די"…, כמה פעמים בשעה? חמש, עשר? כמה פעמים מצאת את עצמך אומרת לילדייך "היום את הפוכה" או היום "את מתנהגת לא יפה"?.
חשבי כמה פעמים שמעת את הורייך אומרים לא לך, לא" , "אסור" , "די"…, האם זה פלא שהיום את מסתובבת עם רגשות אשם או תחושות שאת לא בסדר חלק גדול מהזמן.
האם ידעת ששימוש באיסורים והכללות משיג בדיוק את ההפך משרצית?
אימרי מה "כן" במקום מה "לא"
המוח של האדם לא מבין את המילה "לא".
אם אומר לך עכשיו השתדלי לא להסתכל על הכותרת שבראש העמוד העיניים שלך באופן אוטומטי יופנו לכותרת. לכן כאשר אומרים לילד "אל תטפס על הספה" התמונה הראשונה שקופצת לו למוח זה אותו מטפס על הספה, זאת הפעולה שהוא רוצה לעשות.
לכן בכל הפעמים שאמרת לילדייך לא לעשות משהו או "אסור" רק חיזקת אצלם את הרצון לעשות זאת.
וככל שחזרת על אותו איסור פעמים רבות כך חיזקת את הרצון שלהם.
לילדים יש נטייה לחזור על אותה פעולה שוב ושוב ושוב , כך הם לומדים ומתפתחים, כך נוצרות תבניות תנועה תנועתיות, מחשבתיות והתנהגותיות.
ככל שהילד ידמיין את עצמו עושה פעולה או יעשה אותה (אם מדמיינים פעולה או מבצעים אותה המוח שומר זאת אותו דבר)
הוא מחזק את התבנית שנוצרה במוח ומגדיר את עצמו דרכה.
לכן רצוי להגדיר את בקשתנו על דרך החיוב, כלומר, במקום לומר אל תטפס אימרי " הרגליים הולכות על הרצפה" או " אתה הולך כמו כולם".
במקום לומר "לא לצעוק" אימרי "דברי בשקט".
כאשר את אומרת לילדייך "אסור" להרביץ, זה משיג את התוצאה ההפוכה.
אחד התפקידים של הורה הוא ללמד את ילדו טכניקות של פתרון בעיות והתמודדות עם מצבי כעס, כאש אמרת לו "אסור" לו הסברת לו מה הוא יכול לעשות כאשר מרגיזים אותו או כשקשה לו.
לכן במקום לומר "אסור להרביץ" רצוי לומר "תבקש שיחזיר לך" או "תיקח את הצעצוע בחזרה". אימרי מה "כן", במקום מה "לא"
במקום להכליל אהיה ממוקדת
ילדים מגדירים את התנהגותם ואישיותם כפי שהסביבה מגדירה אותם: לפי התפקיד שהם מקבלים/לוקחים בתוך חברת הילדים או כשהם משווים את עצמם לקבוצת השווים שלהם (בני-גילם) ולפי מה שהמבוגרים אומרים להם.
כשאת אומרת לילדך, שקם על צד שמאל, "היום אתה הפוך" הוא מאמין לך וכבר יתנהג ככה במהלך היום.
אם את אומרת לילדך "אתה ילד רע" והוא שומע זאת עשרות פעמים בשבוע הוא לומד על עצמו שהוא ילד רע, ומגדיר את עצמו כך וכבר נכנס לתפקיד.
מילותייך הם נבואה שמגשימה את עצמה, אז מה את רוצה לנבא לילדייך?.
אז במקום לומר "אתה ילד רע" רצוי לומר ההתנהגות הזאת לא טובה. הגדירי את הפעולה לא את הילד.
במקום לומר היום אתה הפוך רצוי לומר "קשה לך הבוקר/ עכשיו" רצוי גם להוסיף "את צריכה לקרוא לחיוך שיחזור".
במקום לומר "את אף פעם לא מסדרת" אמרי "עכשיו את מסדרת" כדי שבתך תראה תמונה של עצמה מסדרת, ככל שתחזרי על המשפט כך תתחזק התמונה הזו בראשה.
